אני לא רואה את עצמי כמבקר-ג'ורדן, כי אם לומר את האמת, אני מת עליו כשחקן. הריצה השנייה שלו לאליפויות באמצע-סוף שנות ה-90 הייתה בדיוק בזמן שהתחלתי לאהוב כדורסל, ויש לי קיטונות של הערכה אליו כבנאדם, וכשחקן. אני לפעמים נתפס כמבקר כשאני מוצא את עצמי אל מול מה שאני מרגיש בתור סגידה חסרת בסיס למיתולוגיה של ספק שחקן ספק דמי-גוד. אבל אל תטעו – מייקל ג'ורדן בעיני הוא השיט!

זוהי הקדמה, חדי העין ודאי זיהו, של מישהו שהולך לכתוב כמה דברים שליליים על ג'ורדן, בימים שבהם ההילה סביבו בשיאה והלבלים של הסגידה מכוונים למקסימום. זוהי הקדמה לטור קצר על הפעמים שמייקל פגש את הפיסטונס. הקבוצה שאני אוהד. אז אולי זה בכלל טור על הפיסטונס עם טיימינג מקרי.

ארבע סדרות הפגישו את ג'ורדן עם הבד-בויז של דטרויט בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. ארבע שנים ברציפות שבהן בכל פעם שמייקל הגיע לסוף, הוא ראה שם את אותה חבורה של אייזיאה וג'ו וביל ודניס. ב-3 השנים הראשונות הפיסטונס סיימו את העונה של הבולס. ב-2 מתוכן הם גם זכו באליפות. בשנה האחרונה, שהיא הפעם הראשונה שהבולס עברו את דטרויט, הם המשיכו לזכות באליפות הראשונה.

כדי לעשות סדר, כי זה היה מבלבל, הנה זה כאן:
88: דטרויט מנצחת 4-1 בחצי גמר אזורי (ממשיכה לנצח את בוסטון ומפסידה ללייקרס בגמר)
89: דטרויט מנצחת 4-2 בגמר המזרח (וזוכה באליפות מול הלייקרס)
90: דטרויט מנצחת 4-3 בגמר המזרח (וזוכה באליפות מול פורטלנד)
91: הבולס מנצחים 4-0 בגמר המזרח (וזוכים באליפות מול הלייקרס)

כאות לאותה יריבות, עמוד היוטיוב של דטרויט לא שכח בימים האחרונים להעלות סרטון בן 12 דקות על מה שכונה באותם ימים "חוקי ג'ורדן". סט של חוקים חצי פורמליים שנהגו כנראה על ידי אייזיאה תומאס, ויושמו על ידי המאמן האגדי צ'אק דיילי, על איך עוצרים את ג'ורדן (ותודה ל Dror Haas על ההפניה לסרטון).

הנה החוקים בגדול (כי חצי פורמליים, כן?).
1) שמירה: לפעמים ג'ו דומארס שומר על ג'ורדן, לפעמים עם עזרה מצד רודמן, ותמיד בנסיון למלכודת שיגרום לו להיות חייב ללכת לכיוון הגבוהים של דטרויט (אדוארדס, סאלי..). בפעמים אחרות, דווקא רודמן על ג'ורדן. מה הרעיון? הרעיון הוא להכריח את ג'ורדן להתמודד עם שני סוגים שונים של הגנות. מצד אחד דומארס עם הרגליים הזריזות והיכולת להיצמד לג'ורדן על הקרקע. מצד שני דניס רודמן ה-8'6 האתלטי והפיסי שיכול לאתגר כל נסיון עלייה לסל.

2) לגרום לג'ורדן לעבור בהגנה: אם ג'ורדן שומר את אייזיאה אז עושים תרגילים עבורו. אם מייקל שומר את דומארס אז הוא הולך להיות הטארגט. לא לתת לו לנוח. שימו לב שזה ממש נוגד את האינטואיציה כי ג'ורדן שומר מדהים ולרוב קבוצות מנסות לאתר את השומר הפחות טוב ולשחק עליו. לא כאן.

3) אגרסיביות: הפיסטונס היו קשוחים עם ג'ורדן. מאוד. בכל פעם שהוא עלה לסל או רק נכנס לצבע, דטרויט דאגו להבהיר לג'ורדן שאיפשהו קיים גם סיכוי שהוא יסיים את המהלך בחדר ההלבשה.

אז האם החוקים עבדו? בואו נראה.
הוצאתי בוקס-סקורס של ג'ורדן מול הפיסטונס באותן שנים, והשוואתי לכל סדרות הפלייאוף האחרות של מייקל. הנה הנתונים.

מייקל מול דטרויט:
נקודות: 29.9
אחוזים מהשדה: 47.7%
אחוזים מ-3: 27.7%
ריבאונדים: 6.7
אסיסטים: 6.09

מייקל מול השאר:
נקודות: 37.1
אחוזים מהשדה: 54.1%
אחוזים מ-3: 33.2%
ריבאונדים: 6.9
אסיסטים: 7.7

בסיכום, מייקל מול דטרויט לוקח 4 זריקות פחות וקולע באחוזים פחות טובים. אם תהיתם, ההגנות הכפולות לא תורגמו ליותר אסיסטים לשחקנים פנויים (אולי חצאי אסיסטים אבל לא מדדו את זה). חוקי ג'ורדן עובדים.
כביכול.

חוקי ג'ורדן עובדים כי היו לדטרויט את השחקנים שיגרמו להם לעבוד. חוקי ג'ורדן כן או לא, סביר שאיכות ההגנה של אותה קבוצה, היה "מוריד" ממוצעים לכל סטאר התקפי מולם, עם או בלי החוקים.
אגרסיביות? לא בלי מהורן וליימביר וסאלי ורודמן ואדוארדס. שחקנים שאינם רק אגרסיביים, אלא גם בעלי אינסטינקטים הגנתיים מוצלחים, ואינטליגנציית משחק. שמירה? כן כשיש לך את הכלים ההגנתיים לזרוק על השחקן הטוב בעולם מספר שומרים ברמה גבוהה בעלי איכויות משתנות.

החוקים עבדו בגלל שדיילי ידע להתאים אותם עבור השחקנים שהיה לו.

אבל הנה הטוויסט בסיפור:
לגרום לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה לרקוח סט של חוקים מיוחד עבורך? לדעת שחבורת השומרים הכי ידועה לשמצה בתולדות הליגה חולמת ונושמת רק את השם שלך?

אולי זה כן טור שמהלל את ג'ורדן אחרי הכול.